הגורמים לשחיקה מקצועית

במהלך שלושים השנים האחרונות הפכה תופעת השחיקה המקצועית לתחום מחקרי מרכזי, שמופנית כלפיו תשומת לב רבה הן במרחב האקדמי והן בתקשורת. כריסטינה מזלך, חוקרת חלוצה בתחום, כינתה את השחיקה כ”מחלת שנות השמונים והחיים המודרנים”. גם מנסיוני כמאמנת אישית, אני פוגשת אנשים רבים שמגיעים אלי מסיבות של שחיקה מקצועית.

מחפשים ייעוץ לקריירה ? צרו קשר עוד היום ואחזור אליכם בהקדם

 

המחקרים מספרים שלעתים קרובות האדם שמתחיל לחוש שחיקה אינו מודע לה בשלביה הראשונים, אך היא בעלת השפעה שלילית משמעותית על תפקודיו של האדם במסגרות חייו המגוונות (עבודה, משפחה, פנאי). השחיקה נגרמת בד”כ מלחצים מתמשכים בחיי היום יום בעבודה ומחוצה לה, במגוון רחב של מקצועות. מזלך הגדירה שלושה מימדים שמהם מורכבת השחיקה המקצועית: תשישות, עמדות שליליות כל הפרט כלפי עצמו, ושינוי לרעה בעמדות כלפי אחרים.

תשישות

“אין לי כוח”, “מתי כבר נגמר היום” – משפטים אלו הם דוגמאות לתשישות רגשית, המתבטאת במונחים של לאות גופנית, התרוקנות, חוסר אנרגיה להעניק לעצמי ולאחר ותחושת עומס יתר. התשישות הינה תוצאה של תהליך אובדן אנרגיה נפשית.

עמדות שליליות של האדם כלפי עצמו

“אני לא מתקדם לשום מקום”, “התפקיד שלי קטן עלי” – מדובר בתחושת כישלון והעדר הישג אישי, המתבטאים בתחושת דיכאון, מורל נמוך, ירידה ביצירתיות, ירידה באפקטיביות העבודה ויעילותה, ירידה בהישגים וביכולת וחוסר אמונה באשר לאפשרות להתמודד עם הדברים.

עמדות שליליות כלפי אחרים

האדם הנמצא בשחיקה חדל לראות באנשים שנמצאים איתו בעבודה בני-אדם, והוא רואה בהם רק “נודניקים”, “לקוחות”, “בוס” וכו’. תופעה כזו נקראת דה פרסונליזציה, והיא כוללת פיתוח רגשות טינה, עוינות, עמדות ציניות כלפי האחר וחוסר אמונה באשר לאפשרות להתמודד איתו.

גורמים לשחיקה מקצועית – האדם מחפש משמעות

על פי איילה מלאך פיינס, בהתבססה על גישת הפסיכולוגיה הקיומית, גורם השורש לתופעת השחיקה מצוי בצורך של אנשים להאמין שהדברים שהם עושים הנם בעלי משמעות, וכתוצאה מכך גם חייהם. כיום בתרבות האופיינית לעולם המערבי, תופסת המערכת התעסוקתית יותר ויותר משקל ומהווה מרכיב מרכזי בחיי הפרט. לכן, יש יותר דגש למערכת זו כמעניקה משמעות בחיים, והיא מהווה במקרים רבים את הליבה של תחושת העצמי. אנשים המצפים להפיק תחושה של משמעות קיומית מעבודתם, נכנסים למקצועם עם תקוות גדולות, אידיאלים ומוטיבציות. המוטיבציות המלוות אנשים בכניסתם למקום העבודה יכולות להיות כלליות (להצליח, להיות מוערך, להשפיע) או ספציפיות למקצוע (להגיע לרמה טובה במקצוע עצמו). המידה שבה ציפיות אלה יתגשמו מותנית בסביבת העבודה.

סביבת עבודה תומכת ולא-תומכת

בסביבת עבודה תומכת, אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה יכולים להשיג את מטרותיהם ולמלא את ציפיותיהם מאחר וסביבה זו מעניקה להם עצמאות, משאבים ותמיכה. הצלחה זו מספקת תחושת משמעותיות ובכך מניעה את היווצרותן של מוטיבציות חדשות. מעגל זה יתקיים כל עוד היחיד חש אתגר, תמיכה והצלחה בעבודה. לעומת זאת בסביבת עבודה לא-תומכת אנשים אלו יתקשו להשיג משאבים, הזדמנויות או את הסמכות להשגת המטרה. כשאותם אנשים חשים שנכשלו, שעבודתם חסרת משמעות ותועלת הם מתחילים לחוש חסרי-אונים וחסרי-תקווה ולבסוף נשחקים.

אישיות שוחקת

לטענת כריסטינה מזלך, המועדות לשחיקה מקצועית עשויה להיות גדולה יותר עבור אנשים בעלי מאפייני אישיות מסוימים. ואכן, תצפיות קליניות שונות קושרות את תופעת השחיקה למאפיינים אישיותיים אשר עלולים להגביר את הסיכון לשחיקה. אנשים אידיאליסטים מכווני מטרה, רגישים, חרדים, טיפוסים מסוג A (טיפוס לחוץ ורגוז), טיפוסים המתמכרים לעבודה ואנשים המאופיינים בהישגיות יתר, מחויבות ומסירות יתר, נטייה להתלהבות, פתיחות והזדהות יתר – כל אלה מועדים יותר לשחיקה. בנוסף, החוקרים Heckman ו-Gann מציינים כי הסיכון לשחיקה גדול יותר בקרב אנשים המאופיינים בחוסר אסרטיביות, ביטחון עצמי נמוך, חוסר יכולת להציב גבולות, צורך גבוה באישור חברתי, הישגיות יתר ונטייה לעוינות.

עודף מוטיבציה?

לפי מלאך-פיינס, עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה, מחויבות ומעורבות רבה ורצון עז שעבודתם תעניק להם משמעות בחיים – הם בעלי הנטייה הגבוהה ביותר להישחק בעבודה ובנטייה למקצוע. ממחקריה עולה כי האנשים הנלהבים, בעלי היוזמה, הרוח החלוצית והמרץ נוטים להישחק יותר מאנשים המפגינים ציניות וחוסר אכפתיות. אותם אנשים נמרצים נוטים למעורבות רגשית גבוהה וממושכת במקום עבודתם. מעורבות זו בסיטואציות תובעניות מבחינה רגשית, מהווה את התנאי המקדים לשחיקה.

אם כן, סביבת עבודה לא-תומכת, יחד עם מאפיינים אישיותיים מסויימים, עשויים להגביר את הסיכון לשחיקה. כמו בכל תחום אחר – כגון בריאות וזוגיות – חשוב שנכיר את גורמי הסיכון ונדע להטות את הכף לכיוון השני. אם אני יודע שיש לי נטייה להתלהבות, אבל מהר מאוד אני משקיע יותר מדי ו”נשרף” (דרך אגב, זהו הביטוי האנגלי לשחיקה), כדאי לי ללמוד איך להטות את ההתלהבות לאפיקים ריאליסטיים שבאמת יניבו פרי. אם, לעומת זאת, חרדותיי מפריעות לי ליהנות מעבודתי וגורמות לשחיקה, כדאי לטפל בכך. כמובן שאם סביבת העבודה אינה תומכת, יתכן שארצה לשקול להחליף אותה – אבל זה בהחלט לא הצעד הראשון.

כמו בכל תחום, אני ממליצה לשלב הסתכלות פנימה על עצמי והחוצה אל הסביבה, ולהבין מה כדאי לעשות, כי תמיד יש מה לעשות. חבל להתפשר על חיים שבהם התחושה היום-יומית היא חוסר עניין, שעמום וקושי. אם אתה נמצא באותו המקום כבר הרבה זמן ומרגיש ש”זה לא זה”, אפשר לבדוק את הגורמים שהובילו לשחיקה ולהתחיל לשנות אותם, בתהליך של אימון קריירה, ייעוץ קריירה, אימון אישי לבחירת מקצוע או טיפול.

 

לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים, לחצו כאן.