ושמחת בחגך? מה לנו ולשמחה בחג הזה

5/5 - (1 vote)

בהתקפה האחרונה, כמו כל כך הרבה משפחות, אספתי את מי שהיה בבית, תוך כדי לחץ לבדוק איפה הגדולה (שהייתה ממש ליד האירוע, התברר) ירדנו במדרגות. כל קומה פגשנו שכנים – אחד צחק, אחר זרק הערה, ומישהי אחרת חיבקה ואמרה: “לפחות פה נפגשים!”

כשהגענו למקלט, אחרי כמה דקות הקטן שלי כבר הכיר חברות חדשות מהקומה השלישית, ואת אבא שלהן שהצחיק את כל הילדים. כל אחת מהבנות הצטוותה לשכנה אחרת, ואני מצאתי את עצמי בשיחת “אוף, מתי זה ייגמר” עם שאר השכנים, שהתחילו לחבר מי שייך למי.

נשארנו שם יותר מהרגיל. זה התחיל כמפלט מהסכנה, והסתיים בצחוק. והנה מגיע סוכות. חג השמחה. איפה השמחה ואיפה אנחנו? חטופים בשבי, חיילים בקרב, מדינה במלחמה, בתים מפורקים, מציאות מוזעקת, לבבות מדממים. אין לאן לצאת. רוצה לשבת בסוכה, לארח חברים או משפחה, פחד לצאת. אפילו הבית נהיה סוכה. טיל או כתב”ם ואנחנו במבנה זמני פתוח.

מתברר, שהשמחה היא לא על מה שיש. היא על מה שאין. היא על היכולת שלנו לייצר קרבה ומשענת. לתמוך. למצוא משמעות.

מתברר גם, שהשמחה היא לא מצב רוח. והיא לא תלויה במה שקורה בחוץ. היא אימון מתמשך לראות את האנשים סביבנו. את מה שבתוכנו. להעריך את מה שיש. ולמצוא מקום שבו הלב יכול לשמוח, גם במציאות מורכבת וארעית.

כלים ומדריכים ליצירת שינוי בעצמך בהנחות לחג כאן

בתפילה לחיילי צה”ל ובתקווה לשובם של כולם הביתה.

חג שמח.

סגור לתגובות.