חג שמח!

התחלתי לשפשף במרץ את הגז. ואז את המכשירים על השיש ואת הקרמיקות מאחורה, עליתי לתת עוד ניגוב בארונות ופתאום בקע שיר מגרוני.
“אמא מאיפה את מכירה את השיר הזה?” שואלת הגדולה בפליאה.
“מה זה מאיפה? זה שיר ילדות שלי מה חשבת שהמציאו אותו בסטודיו שלך?” המשכתי לשיר באנגלית עילגת. משם עברנו ליוטיוב ואז התנגן לו השיר “בבאים” (הלא כבר לא נשאר מקום שלא יודעים עליך מה שששכחת) והחפלה תפסה מימדי על ואנחנו שרות בהרמוניה רוקדות עם סמרטוטים. ירדתי לפנלים כי אם כבר מנקים אז שיהיה בסדר, ולחלון השני שיבריק, ולמדיח מבחוץ חייבת להוריד את הכתמים האלה.

נזכרתי בחפלות של פעם, איך היינו רוקדים והדודות עם הציצי הענק קופצות כאילו אין מחר.
הגדולה גמרה את החלון וברחה, ואני ממשיכה עם שלומי שבת כי חבל לעצור את המוסיקה. שופכת מים וסבון על הרצפה, משפשפת וחושבת שבחג הזה לא אראה את ההורים שלי.

לא נתעלף אחרי האוכל על הספה ונקום לתחיה עם 8000 קינוחים שכל דודה הביאה, לא ניזכר אצל מי עשינו פסח בשנה שעברה ומי יבוא למי ומי יביא מה, ושאין כוח לחגים האלה ונמאס לאכול. לא נצחק אחד על השני בלי גבול ונעשה חיקויים ונתגלגל מצחוק, ועוד פעם ערב חג ואז חוזרים לעבודה אופפ איך נשברת השגרה… ואיסרו חג יש רק למערכת החינוך! חייבים זמן להתאושש!!

החג הזה דווקא יש זמן. אין לאן למהר. כל אחד יעשה את סיר המצות שלו, גם אם ירצה לא יזמין אורח. יראה מי מסביבו מה בתוכו, איך זרם בקצה העולם שטף את כולנו.

נשמח כי מצווה להרים המורל ונתפלל שעוד מעט נראה את אמא ואבא והאחים והמשפחה והחברים והלקוחות והים והחול ונשתה בירה. כמה דיוק יש בקושי והלוואי שיוציא אותנו ממצרים. חג חירות שמח חברים יקרים!
הקורס לתקשורת במתנה לחג https://lnkd.in/dDmwUbA