תזונה נכונה | הסיבות לשימוש בתוספי מזון

צורת התזונה של זמננו כוללת צריכה עודפת של קלוריות, שומנים, מלח וסוכר. ניתן לראות זאת מכמות האנשים בעלי עודף משקל ההולך וגודל בעולם.¹ רוב המזון עובר תהליכים לא טבעיים בגידול, בייצור ולבסוף בהפצה של המזון.השימוש בקוטלי מזיקים, דשנים כימיים, הורמונים, אנטיביוטיקה, תוספי-מזון סינתטיים-כימיים וטכניקות של הינדוס גנטי משמשים כעזרים בתעשיית המזון.² תוספי-המזון הסינתטיים כלומר הצבעים, הריחות, ושאר מוצרים כימיים שמעניקים טעם ומירקם למזון, משמשים להפחתת העלות של המוצר התעשייתי ולהארכת חיי-המדף. את רשימת החומרים הללו ניתן למצוא באותיות קטנות על גבי מוצרים תעשייתיים רבים, כולל אלו שנקראים בטעות “טבעיים”.

בשנים האחרונות גבר השימוש בתוספי מזון ע”י יצרני המזון השונים. הסיבות לשימוש הגובר בתוספים אלו (כמו חומרי טעם וריח, חומרים מייצבים ומשמרים ועוד) הן רבות. חלקן קשורות במאפיינים תרבותיים, אך חלקן קשורות גם בכדאיות הכלכלית של יצרניות המזון.

סיבות לשימוש בתוספי מזון

שימוש בתוספי מזון אינו המצאת המאה הנוכחית. עוד לפני 100 שנה השתמשו בתוספים לשימור בשר, גבינות ומשקאות אלכוהוליים.³ מחקר שנערך באנגליה, מצא כי לבירה שאנו שותים כיום מוכנסים תוספי מזון וצבעי מאכל בכמות זהה לזו שלפני מאה שנה. נמצא כי גם אז הוכנסו חומרים רעילים מסוכנים כמו ארסן.⁴ למרות זאת, מוסיף אחד החוקרים, נמצא שרוב האנשים מכורים למזון מועשר בתוספים, אך גם דואגים לאפקט לטווח הארוך שהם גורמים.

כיום נראה, כי היצרנים מבקשים להצניע את השימוש בתוספי מזון. הם מצוינים על האריזה באותיות קטנות לועזיות בד”כ, שאינן מבהירות דבר אלא למומחים בתוספי מזון. יחד עם זאת, הטכנולוגיה של המזון מתפתחת ואנו עדים לשימושים שונים במוצרים חדשים מדי יום על המדף. נראה כי היצרנים אינם דואגים להסביר לצרכן מה מכיל יוגורט בצבע ורוד, או שוקולד בצבע כתום מלבד משפטים כמו “המוצר מכיל צבע מאכל”. הילדים נלהבים מאד לאכול גלידות בצבעים, סוכריות צבעוניות וממתקים מלאי צבעי מאכל. המלה “מאכל” נותנת לגיטימציה לכאורה, לרכוש ולאכול את המזון הזה. אולם, השם נובע מהעובדה שבמאכל יש צבע ולא מהעובדה שהצבע הוא מאכל. דוגמא נוספת לניסוח שעלול לעורר הטעיה שייכת ל-“משפרי טעם וריח”. העובדה שכתובה המילה “משפר” עלולה לגרום לצרכן להסיק כי המזון שברשותו “משופר” וכתוצאה מכך, הוא לא ייתן דעתו על החומרים הגורמים לשיפורו.

הפירמות העסקיות בתחום המזון פועלות ללא הרף, לשדרוג של מוצרי המזון, בין היתר בעזרת תוספים. תוספים אלו מאפשרים לצרכן עולם חדש ומגוון של מוצרי מזון, וליצרן אפשרויות ייצור, שיווק והפצה משוכללות. הפירמות דואגות להשתפר כדי ליצור ביקוש לתוצרתם. אחלק את הסיבות לכלכליות  ותרבותיות.

סיבות כלכליות לשימוש בתוספי מזון

1. טעם צבע ומרקם משופרים: היצע מוצרים בעלי טעם משופר, צבע נעים ומגרה ומרקם משובח מתגבר ומתחדש עם הזמן. צבעי המאכל, נועדו לספק צבעים ססגוניים ויפים יותר למיני מזונות שצבעם הטבעי אינו מושך דיו, כמו צבעי הגלידות, השלגונים והממתקים למיניהם. שיפור והשבחה של טעם ומרקם גורם לאנשים להתרגל לאיכות גבוהה יותר של מוצר ומגדיל בכך את הביקוש.
2. שימוש בתוספים להוזלת מוצרי המזון : תוספי מזון כגון חומרים משמרים ומייצבים הופכים סוגי מזונות רבים  לראויים למאכל גם לאחר שהייה של זמן רב על המדף. עובדה זו משפיעה על יכולת הורדה במחיר המוצר ע”י היצרנים. בסקר שנערך ע”י משרד הבריאות⁵, נמצא כי עבור 61.6% מהנדגמים מחיר מוזל הוא גורם חשוב מאד בעת קניית מוצרי מזון. מכאן, השימוש בתוספי מזון מאפשר ליצרנים להוזיל את המחיר ובכך מגביר את הביקוש מצד הצרכנים.
3. שיווק ופרסום: מגמות אופנתיות מתחדשות רבות בתחום המזון. שיווק אגרסיבי של מוצרי מזון משופרי טעם, יפים ומפתים שולט בפרסומות בטלוויזיה, שלטי חוצות, סופרמרקטים ובכל מדיה אפשרית. השיווק מפתה את הצרכן לנסות מוצרים חדשים (בד”כ חטיפים) העשירים בתוספי מזון וצבעי מאכל.
4. פיקוח רגולטורי כושל: הפיקוח על השימוש בתוספי מזון אינו משביע רצון. החוק בישראל מחייב רישום חומרים וצבעי מאכל רק כאשר הם בכמות מסוימת מעל סף מסוים⁶. תוויות כמו “ללא חומרים משמרים” אינן מבטיחות שאין במוצר חומרים משמרים אלא שהם מתחת לסף הנדרש.⁷ כתוצאה מכך, צרכנים משוכנעים שהם צורכים מוצרים ללא כל תוספים. ישנם תרכובות רבות המוכנסות למזון, שאינן נחשבות כתוספי מזון ולכן אינן מצוינות בפני הצרכן⁸. מכיוון שאין מניעה לא לפרסמם לצרכן, אין לצרכן יכולת לדעת בדיוק ממה מורכב מזונו. הפיקוח על הפרסומות במדיה אינו חמור ואינו סלקטיבי. פרסומות לג’אנק פוד מככבות על המסך בכל הזדמנות. בישראל הוגשה רק לאחרונה הצעת חוק אשר מדברת על מהו מוצר מזון מסוכן.

סיבות תרבותיות לשימוש בתוספי מזון

1. נוחיות והתאמה לאופי החיים המודרני: ייצור בעזרת תוספים מציע פיתרון נוח לאופי החיים בעולם המערבי. המזון בטוח יותר מהתפתחות חיידקים, מאפשר לצרכן אחסון לתקופות ארוכות ובכך מאפשר צמצום בתדירות הקניות, מאפשר לצרכן קנייה בהוזלות, גוון בצריכת מזונות מהארץ ומהעולם, מזון המותאם לצרכים בריאותיים שונים (חולי סכרת יצרכו מזון ללא סוכר) וכן מאפשר התעסקות מועטה ומהירה כמו הפשרה וחימום.
2. דרישת נגישות: הצרכן מעוניין במוצרים זמינים וקרובים לביתו, מה שמחייב קווי אספקה ארוכים יותר ומשך תנועה רב יותר.
3. שיפור וטעמים חדשים: בעולם המערבי המתקדם הצרכן מואס מהר במוצרים ומעוניין בטעמים חדשים ומשופרים.
4. סמל סטטוס– המזון נתפס ככלי תרבותי מרכזי בחיינו התרבותיים. הוא מופיע כמעט בכל אירוע ומרמז על הבדלים במעמדות.  בהתאם לזאת, הפירמות מייצרות סוגי מזונות בטכנולוגיות מתקדמות המחייבות שימוש בתוספי מזון ועונות על צורכי הצרכן.
5. חוסר מודעות של הצרכן: הצרכן חווה שוק מזון מתפתח המציע טעמים חדשים ומגוונים. הוא אינו מודע למרכיבים השונים במזון והשפעתם על הבריאות. תוספי המזון מוצגים במספרים ואותיות בשפה מקצועית, בד”כ במקום נסתר על האריזה ובאותיות קטנות, אך הצרכן הממוצע אינו מבין אותם, וכך ישנם צבעי מאכל שנאסרו לשימוש באירופה ועדיין בשימוש בישראל ובהודו.⁹ התוצאה – הצרכן הממוצע אינו יודע מה נכנס לפיו.

תוספי המזון השונים עונים על הצרכים המגוונים שנוצרו. יחד עם זאת, תעשיית המזון מתפתחת ומשתנה עם הזמן והצרכים החדשים ועמה גם תעשיית תוספי המזון. במאמר הבא יוצגו הסוגים והשימושים העיקריים של תוספי המזון.

מקורות

1. Reeves Mathew J, Rafferty Ann P. (2005). “Healthy Lifestyle Characteristics Among Adults in the United States, 2000”, Archives of Internal Medicine, 165 Issue 8, 854-857, from Academic Search Premier.
2. אתר ההנדוס הגנטי  greenaction
3. Anonymous, “How deadly is your pint?“. (2004). Drugs and Alcohol Today, 4(14)
4. תרכובת רעילה להשמדת חיידקים.
5. משרד הבריאות, (1999-2001), מה אוכלים ישראלים. סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון, חלק ב’.
6. קרולין חיון, (2001), תקנות בריאות הציבור (תוספי מזון) התשס”א. משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה, פרק ג’ 20
7. תרכובות שאינן נחשבות לתוספי מזון: חומרים לטיפול במי שתייה, נשאים וממיסים נשאים, פקטין נוזלי, בסיסים לגומי לעיסה, דקסטרין לבן או צהוב, עמילן למאכל (כולל עמילן שטופל בחומצה או בסיס, עמילן מולבן, עמילן מעובד שעבר טיפול פיזיקלי או אנזימטי), אמוניום כלוריד, פלזמה, ג’לטין למאכל, הדירוליזטים של חלבונים, חלבון חלב וגלוטן, חומצות אמיניות ומלחיהן, קזאינטים וקזאין, אינולין, מלח בישול. מתוך: “תקנות בריאות הציבור (תוספי מזון) התשס”א, משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שירות המזון הארצי, המטה.
8. Pratimo Rao, Ramesh V Bhat. (2003). “A comparative study on the synthetic food colours usage in foods procured from urban and rural areas of hyderabad“, Nutrition and Food Science, Bradford, 33, 5, 230-235, from Proqwest Database.
   שימוש בתוספי מזון אינו המצאת המאה הנוכחית. עוד לפני 100 שנה השתמשו בתוספים לשימור בשר, גבינות ומשקאות אלכוהוליים.3 מחקר שנערך באנגליה, מצא כי לבירה שאנו שותים כיום מוכנסים תוספי מזון וצבעי מאכל בכמות זהה לזו שלפני מאה שנה. נמצא כי גם אז הוכנסו חומרים רעילים מסוכנים כמו ארסן.4 למרות זאת, מוסיף אחד החוקרים, נמצא שרוב האנשים מכורים למזון מועשר בתוספים, אך גם דואגים לאפקט לטווח הארוך שהם גורמים.