הגענו תלושים, ללא יכולת תקשורת או הקשבה, כל אחד התעסק בעצמו

אלינור היקרה,

איך הגענו?

הגענו קצת תלושים, ללא יכולת תקשורת או הקשבה, כל אחד התעסק בעצמו יותר. בעזרת היכולת שלך להקשיב, לכוון, להדריך, לקרב – הטיפים והפגישות, ההתמדה שלך ושלנו ביחד, העבודה העצמית שעשינו בתהליך עצמו, הצלחתי להגיע לנקודה שבה הבנתי את עצמי יותר וגם את בן זוגי, שיפרנו את יכולת התקשורת, למדנו להקשיב אחד לשני, להעביר את הכעס ולא להשאיר אותו בפנים באמצעות חוש הומור ויותר בקלילות.

המחשבות שיש לי כיום בראש לדעת להמשיך לנצל את מה שלמדתי כיום לשנים הבאות, שלא יחזרו מצבים שונים שנקלענו להם בעבר, לדעת לנהוג אחרת. מחשבות של איך לדעת להישאר קרובים, כנים יותר ואמיתיים אחד עם השנייה, לשמור להישאר כמשפחה מאוחדת, אוהבת וחמה.

מה השגנו?

התחושה היא שאני כבר לא ילדה קטנה ומה שאני רוצה ומרגישה הוא זה שנכון עבורי. למדתי לתרגל התנהגות חדשה, למדתי להבין את הדפוסים השונים שהפעילו אותי בחיי השגרה ואימצתי התנהגות חדשה שדרכה אפשר לשנות. למדנו להתקדם עם החיים ולא להישאר תקועים בעבר, יש לנו שאיפות וחלומות ואנחנו מצליחים להגשים חלק מהם, שזה נהדר ונפלא ומביא איתו הרבה אושר ותקווה לעתיד. למדנו להתנהל נכון כלכלית, יד ביד ואנחנו לא נמצאים במינוס תהומי, כיום אנחנו מתנהלים בצורה מדהימה ובהחלט אפשר לומר שאני ישנה טוב בלילה.

לסיכום

לסיכום אני חושבת שהתהליך שעברנו היה תהליך מלמד עם הרבה תובנות מסביב לשנינו, אני חושבת שכל אחד מאיתנו אימץ משהו לעצמו. אני חושבת שכדי ליצור מציאות חדשה לפעמים אין ברירה אלא להשתמש בכלים חדשים ממה שהכרנו עד עכשיו כיוון שלעולם כלים ודפוסים ישנים לא ייצרו מציאות חדשה.

תודה.