טיפול תרופתי להפרעת קשב

הכתוב אינו מחליף ייעוץ אישי. אינו מהווה התוויה רפואית. לקבלת טיפול מתאים יש לפנות לרופא.

תרופות לקשב וריכוז מקלות על תסמינים ומשפרות תפקוד. אך אינן פתרון קסם. הטיפול התרופתי מעלה את רמת הריכוז. אך הוא לא מלמד כיצד להתנהל. אם אני לא יודע מה לעשות כשאני מרוכז, אני מתוסכל-מרוכז. לכן צריך ללמוד שיטות להתנהלות.

שיטות כמו: טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אימון לשינוי הרגלים, אימון לניהול, הוכחו כיעילות. הסיבה ליעילותם היא העבודה במישורים מקבילים.

המישור התודעתי – אחראי על פרשנות מיטיבה של המחשבות שלנו.

המישור ההתנהגותי – למידה והטמעה של פעולות אפקטיביות.

 טיפול תרופתי יכול להיות חלק מתכנית מקיפה. תכנית הכוללת שינויים במישור התודעה, ההתנהלות והרגלי חיים.

תרופות ממריצות להפרעת קשב

תרופות ממריצות הן לרוב הקו הראשון לטיפול ב-ADD. הן פועלות על ידי הגדלת רמות הנוירוטרנסמיטורים (דופמין)  במוח. תרופות אלו יכולות לשפר את הקשב. להפחית אימפולסיביות. ולשפר את השליטה העצמית. תרופות מעוררות נפוצות הן: מתילפנידאט (למשל, ריטלין, קונצרטה). תרופות המבוססות על אמפטמין (למשל, Adderall, Vyvanse). תרופות ממריצות נחקרו והראו יתרונות בהפחתת תסמיני ADD. הן נחשבות כיעילות. ומחייבות מעקב רופא.

תרופות לא ממריצות להפרעת קשב 

תרופות לא מעוררות הן חלופה לאנשים שלא מגיבים היטב לתרופות ממריצות. Atomoxetine Strattera היא תרופה לא-מעוררת נפוצה עבור ADD. מגבירה רמות נוראפינפרין במוח. עוזרת לשפר קשב ולהפחית סימפטומים. תרופות שאינן ממריצות משפיעות בצורה איטית יותר בהשוואה לתרופות ממריצות. ייתכן שיחלפו מספר שבועות עד להשגת השפעות מיטביות. עם זאת, הן יכולות להוות בחירה מתאימה עבור אנשים שלא מתאים להם חומרים ממריצים. 

מגבלות התרופות

תרופות להפרעת קשב וריכוז יכולות לסייע בהקלה על סימפטומים. לשפר את היכולת הפוקוס והריכוז. אך, תרופות אלה אינן מטפלות בשורש הבעיה. הן לא מספקות פתרון בעל תוכן לתקופה ארוכה. הן יכולות לסייע באופן מיידי. לשפר את ההתמודדות היומיומית. אך הן פתרון חלקי. התייעצות עם רופא היא חלק חשוב מתהליך הטיפול. לעזור לך לקבל החלטה מותאמת אישית.

תופעות לוואי

כל תרופה עשויה לגרום לתופעות לוואי. תרופות להפרעת קשב וריכוז יכולות לגרום לתופעות כמו: יובש בפה, חולשה, ירידה בתחושה או ברמות האנרגיה. אי נוחות בבטן, בעיות ראיה, השפעות על השינה. תופעות הלוואי הללו עשויות להיות זמניות או חוזרות. מומלץ להתייעץ עם רופא. לשתף אותו בסימפטומים ובתחושות, על מנת שיתאים את הטיפול.

אפשרות להתמכרות

סטימולנטים (כמו מתיאמין או ריטלין) עשויים ליצור תלות פיזית ונפשית. חשוב להשתמש בתרופות בהתאם להוראות. לא לשנות מינון באופן עצמאי. 

ההבדל בין תרופות לקשב וריכוז ותרופות לחרדה

תרופות לקשב וריכוז מכוונות בעיקר לתסמינים הקשורים להפרעת קשב. הן משפרות מיקוד. מפחיתות אימפולסיביות, ומשפרות את טווח הקשב. 

תרופות לחרדה, כגון: בנזודיאזפינים (למשל, Xanax, Valium) או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו סרטרלין (זולופט). מיועדות להקל על תסמינים של הפרעות חרדה.  לשני סוגי התרופות השפעות חופפות על קוגניציה ומצב רוח. אך יש להם מנגנוני פעולה ברורים והם מיועדים למטרות שונות. תרופות ממריצות המשמשות ל-ADD יכולות להחמיר חרדה או דיכאון. אם הדיכאון הבסיסי אינו מטופל כראוי, הוא עלול להימשך או להחמיר. 

ההבדל העיקרי בין תרופות לקשב וריכוז לתרופות לחרדה הוא בנוירוטרנסמיטר עליו הן פועלות.

• תרופות לקשב וריכוז פועלות על ידי הגברת פעילותו של הנוירוטרנסמיטר דופמין במוח. דופמין הוא נוירוטרנסמיטר האחראי על שליטה בתנועה, תשומת לב, רגשות, ומוטיבציה.
• תרופות לחרדה פועלות בשתי דרכים עיקריות:
  • הפחתת פעילותו של הנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין במוח. נוראדרנלין הוא נוירוטרנסמיטר האחראי על שליטה במצב הרוח, בערנות, ובתגובות הלחץ.
  • הגברת פעילותו של הנוירוטרנסמיטר GABA במוח. GABA הוא נוירוטרנסמיטר האחראי על הפחתת פעילות המוח, ויצירת תחושת רוגע.

ההבדל הזה משפיע על אופן פעולתן של התרופות. ועל תופעות הלוואי שהן עלולות לגרום.

• תרופות לקשב וריכוז יכולות לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, ירידה בתיאבון, נדודי שינה, ועצבנות.
• תרופות לחרדה יכולות לגרום לתופעות לוואי כגון עייפות, ירידה בזיכרון, וירידה ביכולת הריכוז.

בנוסף, ישנם גם הבדלים בדרך שבה תרופות אלו מתוזמנות ומנוטרות. בחירת התרופה המתאימה היא החלטה שצריכה להתקבל על ידי רופא מומחה. הרופא ייקח בחשבון את הגורמים הבאים:

• סוג ההפרעה הנפשית
• חומרת ההפרעה
• ההיסטוריה הרפואית של המטופל
• תגובות של המטופל לתרופות אחרות

בנוסף לתרופות, טיפולים אחרים שיכולים לעזור לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז או הפרעות חרדה כוללים: טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), טיפול תרופתי, וטיפול אישי משפחתי.

תרופות או סמים ממריצים?

המתנגדים של התרופות הפסיכיאטריות קוראים להם סמים מסיבות כמו:

• הסיבה הטכנית: תרופות פסיכיאטריות הן סמים על פי ההגדרה. סמים הם חומרים שמשנים את תפקוד המוח או הגוף. תרופות פסיכיאטריות משנות את תפקוד המוח על ידי השפעה על הנוירוטרנסמיטרים, שהם חומרים כימיים במוח שמשדרים מסרים בין תאי עצב.
• הסיבה הפוליטית: המתנגדים של התרופות הפסיכיאטריות טוענים שהן משמשות כדי לדכא התנהגויות או מחשבות לא מקובלות חברתית. הם מאמינים שהתרופות ניתנות לאנשים כדי להפוך אותם לתלויים יותר במערכת, כדי להפוך אותם ליותר צייתנים, או כדי להשתיק אותם.
• הסיבה האישית: ישנם אנשים שחוו תופעות לוואי שליליות מתרופות פסיכיאטריות. הם טוענים שהתרופות גרמו להם לתחושות של ערפול, עייפות, ירידה בחשק המיני, מחשבות אובדניות. הם מאמינים שהתרופות הן מסוכנות ולא מומלצות.

רוב המחקרים מראים שתרופות פסיכיאטריות יעילות לטיפול בהפרעות נפשיות רבות. עם זאת, חשוב לזכור שכל תרופה נושאת עמה סיכונים ותועלות. חשוב להתייעץ עם רופא מומחה כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול המתאים ביותר עבורך.

לסיכום

כל אדם יחיד הוא ייחודי. חשוב להבין לאיזה גישה אתה נוטה. הגישה הרפואית מציעה תרופות. הבריאות הטבעית מציעה לאמץ את חוקי הטבע. בטבע, אין שום בעיה שנקראת הפרעת קשב. ויש עולם שלם באמצע. המטרה היא לנצח את האתגרים שלכם.

בהצלחה!

סדר פנימי חדש – קורס דיגיטלי יישומי לבריאות ואיזון גוף ונפש. להתמודדות נכונה עם אתגרי היום יום. למימוש בתחומי החיים. רכשו את הקורס כאן

לייעוץ איתי מלאו את השאלון כאן