סין, לא מה שחשבתי | חלק א’

הדיבורים לפני… 

כמו כל דבר טוב בחיי גם סין התחיל כשאמרתי לא. 

“למה סין? מה יש לי לחפש בסין? רק הרפתקאות אתה רוצה!! ולבזבז כסף!! מה רע באירופה??? 

          אוקי. מתי אתה רוצה לנסוע?”

“בחגים. תבחרי. בראש השנה או בפסח.” 

“בפסח??? לא בא בחשבון! לא מתכוונת שנאכל חמץ בפסח. לך לא אכפת אבל לא ככה אני רוצה לגדל את הילדים שלי!!”

“אז בראש השנה.” הוא המשיך בעדינות.

“ראש השנה?? נראה לך שלא נחגוג את ראש השנה עם המשפחה שלי? למה מי יש לי בסין? בחגים שאני הכי אוהבת אתה רוצה לנסוע!”

“ממי, מתי שאני אגיד לא נוח לך. אם זה חגים זה משפחה, אם זה לא חגים זה עבודה. אז מתי ניסע?”

“טוב. אני אחשוב על זה.” 

 

—–

חשבתי על זה. 

“אם אתה חייב, אבל ממש חייב, ניסע בסוכות.” 

“אני לא חייב אבל אני רוצה.” הוא ממשיך להרגיז אותי. 

“אוקי. אז בסוכות נקיים את הרצון שלך.”  

“ממי, לנסוע לסין זה לא ליומיים. צריך לפחות שבועיים. הסתכלתי בלוח שנה. נחגוג עם המשפחה את ראש השנה ויום אחרי ניסע.”

“ומה עם יום כיפור?” 

“תצומי בסין מה הבעיה?” 

“הבעיה היא שאתה לא רואה שום בעיה!! אבל אני כן… וככה אני יוצאת רעה. אני אחשוב על זה.” 

 

מבט קל בלוח השנה הבהיר לי את ההיגיון בדבריו. כמה שפחות ימי עבודה להפסיד, כמה שיותר חגים בחו”ל והעיסקה משתלמת. הסכמתי למען שלום בעל בתנאי שיום כיפור נבלה בבית הכנסת. תמצא לי בית חב”ד וקיבלת.

 

צאי מהמסגרת!! שמעתי את קולה של הביקורת. 

הזמנו כרטיסים.

 

——

 

“ממי, נראה לי שצריך לדבר על סין, אתה יודע שאני בהריון.” 

“כשניסע תהיי בחודש חמישי. את כבר מרגישה יותר טוב בחודש הזה. אם את לא רוצה לנסוע אל תסעי. אני אקח את 2 הגדולות ותישארי עם אביב בארץ. וגם אי אפשר להחזיר את הכרטיסים, לא קניתי ביטוח.”

 

——

“אל תבטלי כלום!!” אמר אחי הקטן. “תסעי ותעשי את כל התוכניות שלך כרגיל. את תהני.” 

“אבל..הריון רביעי! חודש חמישי, בכל זאת אני לא צעירה” דליתי כל תירוץ שנשאר על האדמה. 

“אל תבטלי.” 

 

ארזתי את עצמי והחלטתי. אני לא מבטלת כלום. מה יהיה יהיה. הוא תכנן את הנסיעה אני התחלתי להתרגש. נסענו.

 

קרא עוד: 

סין, לא מה שחשבתי | חלק ב’

5 המרכיבים החשובים ביותר להצלחה בעבודה

לייעוץ קריירה 

לייעוץ זוגי